<h1>הגהות שערי דורא סימן צ"ג</h1>
<h2>דף מח:</h2>
א)ואם נמצא המחט בתוך הכבד כגון מחטים קטנים שלנו טריפה דאמרינן נקובי נקיב ועייל דרך הוושט וניקב הכרס או הדקים או הקיבה ויצא מהן אל הכבד וטריפה ואם המחט גדול מצד אחד כמו מסמר בזה דיני כבד חלוקין מדיני ריאה דגבי ריאה יש חילוק בין שלימה לחתוכה ל"ש קופא לבר לא שנא קופא לגיו כדפרישית (כך משמע לשם) אבל גבי הכבד הוי החילוק בין קופא לגיו בין קופא לבר לא שנא חתוך ל"ש שלם כאשר אפרש אמר רב אשי חזינן אי קופא לגיו פירש ראש המחט שהוא גדול בתוך הכבד כשירה דדרך הקנה והסמפונות בא אל תוך הכבד דאי ניקב הוושט או הכרס או הדקין או הקיבה היאך היה העב של מחט דהיינו הראש חוזר ונוקב הכבד מבחוץ הלכך אפילו בחתוכה כשירה דודאי דרך סמפון בא ואי משום דשמא ניקב הכבד נקיבת הכבד כשירה, ואי קופא לבר טריפה אפילו בא מתחילה שלם לפנינו משום דסמפונות הכבד קצרים הם ב)ולא היה הקופא יכול ליכנס לשם דרך הסמפונות אלא על כרחך נקיב נקב ואתאי דרך הוושט או דרך הדקין ונקבו וחוזר ותחב העוקץ בכבד מבחוץ וטריפה ובריאה ליכא חילוק בין קופא לבר ובין קופא לגיו דבכל ענין כשירה משום דסמפונות הריאה רחבים יותר ויש להם חלל יותר מן הכבד וגם סמוכים לקנה ולבי' הבליע' יותר מן הכב' ומיהו יש מחלקין גם בריאה בין קופא לגיו לקופא לבר במחט שיש לו ראש כגון מסמר ואני קבלתי כתבתי ואם המחט נמצא בסימפונא רבא דכבדא כשירה דנראה לעינים דדרך הקנה בא שהכבד תלוי בו ויש מכשירין כשנמצא המחט בריאה והריאה בא לפנינו שלימה ואין אנו רואין בה נקב מבחוץ בכ"מ שנמצא המחט אפילו לא נפחה הריאה כשירה. [שערי דורא הלכ' טריפות סימן צ"ג]. א)0אם בא דרך הריאה שניקבה הריאה טריפה והא דלא נקט ריאה משום דלא שכיח שיבא דרך הקנה ומשום האי טעמא לא תלינן לומר שבא דרך הקנה לסמפונות הכבד ולא נגע כלל בריאה אלא משום שאין דרך לבא בקנה כמו שפרש"י שם וק"ל. לסוף ל"ז שערי דורא כתוב וז"ל האי מחטא דאישתכחא בסימפונא רבא דכבדא ואכשריה לד"ה, ומסתברא אם נמצא מחט בחלל הגוף דלא עדיף ממחט דאישתכח בחיתוכא דכבדא, ואי קופא לגואי כשירה ואי קופא לבראי נראה דטריפה, ורבי שמואל טריף לה. כל הטריפות שמנו חכמים בבהמה ובעוף אין צריך לבדוק אחריהן דסתם חיה ועוף כשירין הם אלא שהצריכו לבדוק הריאה כשהיא לפנינו לפי שהסרכות מצויות בה, ובעל התרומה כתב דאפילו אינה בפנינו יש לחוש כיון שהסירכות מצויות בה ולא התירו שאינה לפנינו אלא בגדי וטלה שאין הטריפות מצויות בהן כל כך לכן נוהגין בכל המקומות לבדוק הריאה, ואם יש בה סירכה פירוש חוט של ריר שיוצא ממנה ונסרך אל מקום אחד טריפה אפילו אין רואה בה נקב דודאי ניקב אלא שנסתם וקרום שעולה מחמת מכה בריאה לא חשיב סתימה, והני מילי כשאין הסירכה כסדרן אבל אם היא מאונא לאונא כסדרן כשירה, וי"א דאפילו כסדרן צריך בדיקה לראות אם עולה בנפיחה, אבל רבינו האי כתב דאפילו בדיקה אינו צריך ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל עכ"ל. י"ד סימן ל"ט. כתב הרמב"ם חסר מגוף הריאה אף על פי שלא ניקבה הרי הוא כמו שחסרה מנין האונות, ובעל העיטור כתב שהוא כשירה כיון שהעור קיים אף על פי שנפגמה והכי מסתברא עכ"ל. י"ד סימן ל"ו. ב)0ולא היה הקופא יכול ליכנס לשם דרך הסמפונות כו' לאו דווקא לא היה הקופה יכול דהא קופא לגיו כשרה אלא סתמא אמרינן לא היה הקופה יכול ליכנס לשם דרך הסמפונות משום דקצר אלא היכא דקופא לגיו וכן הוא באשיר"י דף קצ"ח.
